בשנה האחרונה ראיינו מעל 600 זוגות על מערכת היחסים שלהם והרגלי התקשורת שלהם.
100% מהזוגות (!) אמרו לנו שהם היו רוצים לבלות יותר זמן עם בן.ת הזוג שלהם.
"הלוואי והיו לנו רעיונות לדייטים רומנטיים לעשות יחד"
כששאלנו אותם מה מונע מהם לעשות זאת היום עלו מגוון סיבות.
הדבר המטורף הוא שלרוב המוחלט של הזוגות היה הרבה יותר זמן משותף ממה שהם חשבו.
על פי ה Office of national statistics שזה בעצם הלמ"ס האמריקאי, הזוג הממוצע עם ילדים מבלה יחד כ 17 שעות בשבוע (ללא לילות וסופי שבוע), שזה בערך 3.5 שעות ביום.
הזמן הזוגי המשותף שלנו קורה בדרך כלל בסוף היום, כשהילדים ישנים, הבית נקי ואנחנו מתרסקים על הספה.
ואז מה אנחנו עושים? פאקינג נטפליקס, או פאקינג פייסבוק, או פאקינג כל דבר אחר שמנוון את המח שלנו ומונע מאיתנו לאתגר את הקוגניציה שלנו בפעילות ה-הו כה מסובכת כמו לשאול את בעלי איך היה היום שלו בעבודה או לשאול את אשתי איך היה לה היום בכדורגל עם הבנות.
הנתונים מראים שיותר מ שליש מהזמן המשותף של זוגות מנוצל על "פעילות פאסיבית" (Passive activity) שזה בעצם הדרך של ה ONS להגיד "פאקינג נטפליקס" בצורה אמריקאית ומנומסת.
אז תראו, אנחנו יכולים להמשיך להדחיק, להרחיק ולהתעלם עד שאיזה מיני פיצוץ ידגיש לנו את הצורך בסופש זוגי מפנק באורחן "נשנושי הכפר" בעוספיא ריזורט אנ ספא (עם פה רכה).
אנחנו יכולים להמשיך לפתח את שריר התיוג שלנו ולנוון את שריר התקשורת הבינאישית שלנו.
אנחנו יכולים להמשיך לבהות בטלוויזיה בשקט מופתי ולספר לכל החברים שלנו ש"אנחנו רואים את הסדרה שלנו" יחד.
או שאנחנו יכולים לנסות פעם בשבוע, להקריב שעתיים מתוך ה 17 שעות שיש לנו יחד, לשכוח מהעבודה, החשבונות והילדים ולארגן לעצמנו דייט נייט זוגי בבית. זמן איכות זוגי שהוא רק שלנו.
לפתוח בקבוק יין, לשים מוזיקה שאנחנו אוהבים ופשוט לחכות…
רוב הסיכויים שאחרי כמה דקות של שתיקה מביכה שעלולה להראות כמו נצח, פתאום תתפתח לה שיחה קלילה, כנה ומצחיקה… כמו פעם
ואם נקשיב ממש ממש טוב…יש סיכוי שנגלה שיש שם אחלה בן אדם בצד השני 
